שוקי·
כלב השמירה שלך בכנסת

1. 1929
   ילדות ונעורים

   נולד בקהיר לשושלת כלבי רחוב

   נולד בקהיר, בן לשמונה דורות של כלבי רחוב עם שורשים בירושלים.

   הסיפור המלא

   שוקי נולד בקהיר, לשושלת כלבי רחוב המתגוררת בעיר. סבא של שוקי מספר שמקור המשפחה בירושלים, ומזה שמונה דורות הם מתגוררים בעיר, לאחר שסב-סבו נדד עם בעליו למקום. בילדותו היה כלב ידידותי מחד אך תקיף ואסרטיבי מאידך. כשמת אביו, שנתיים אחרי הולדתו, למד על בשרו הישרדות מהי בג'ונגל האורבאני הסוער, והתיידד עם ילדי התושבים במטרה לקבל אוכל.

2. ילדות
   

   ילדות ונעורים

   החבר שנהיה מפורסם

   החבר מהילדות שנהיה מפורסם מאוד. אחר כך שוקי לא הפסיק להזכיר את זה.

   הסיפור המלא

   אחד הילדים שהתיידדו איתו נהיה, בצורה מפתיעה, יאסר ערפאת. שוקי הכיר אותו מספר חודשים, כשערפאת היה בן 49 בשנים של כלב (גם אצלו סופרים בשנים של כלב), לפני שזה עבר להתגורר בירושלים. אף אחד מהשניים לא יכול היה לנחש בהיתכנות כלשהי את הנסיבות בהן יצטלבו דרכיהם שוב. "שוקי עם ערפאת בילדותו".

3. 1933
   מלחמות וביטחון

   גרמניה: "אין כניסה ליהודים ולכלבים"

   עבר לגרמניה בדיוק בזמן הלא נכון, ופגש שלט "אין כניסה ליהודים ולכלבים".

   הסיפור המלא

   בגיל עשרים ושמונה (או ארבע, בשנים של כלב) עבר לגרמניה, בדיוק בתקופת עליית הנאצים לשלטון. עם מינויו של היטלר לקאנצלר נשבר לבו של שוקי, והוא יצא מיד לדרך במסווה של שק אורז, על אוניה סינית שהעבירה משלוחים דרך תעלת סואץ. מטרתו הייתה אחת: שיהיה לו עוד דבר להכניס לקורות החיים. בגרמניה נתקל באנטישמיות, ובשלטים "אין כניסה ליהודים ולכלבים". שוקי חש מופלה לרעה, בקבוצת מיעוט, וכאן נחתמה ברית הדם הנצחית בינו לבין גורל העם היהודי. גם שוקי, שהיה אז בן 63, לא הבין למה הכוונה.

4. 1942–45
   מלחמות וביטחון

   מחתרת, עינויים, ובונקר

   נלכד ב-S.S., ישב שלוש שנים במרתף, ואחר כך ריחרח את הבונקר של היטלר.

   הסיפור המלא

   שוקי החל בהנהגת פעילות מחתרתית ונלכד על ידי חיילי ה-S.S. בשנת 1942. שלוש שנים שהה במרתפי העינויים. "חייתי שם חיי כלב!" הוא מספר, דמעות נוצצות בעיניו. "נתנו לי רק אוכל יבש, ועקרו לי את כל השיניים כדי שלא אוכל לאכול." יותר מזה הוא לא מוכן לספר. עם שחרור ברלין חולץ, אכל עד שהתחזק, ובעזרת חוש הריח המפותח והידע המודיעיני שצבר למד לאתר את הבונקר של היטלר, ועל כך זכה באות הצטיינות מטעם הצבא האמריקאי.

5. 1945
   מלחמות וביטחון

   אמריקה, שתלים, וחלום ציוני

   שתלי שיניים באמריקה. מידה XXXL, כי אי אפשר לחכות.

   הסיפור המלא

   בכספי הפיצויים עבר שוקי טיפול להשתלת שיניים בארה"ב, לתיקון העוול שעשו לו הגרמנים. מודע למצב בארץ ולתנופת ההתיישבות, לא יכל לחכות רגע, ובמקום לחכות לשיניים במידה שלו נאלץ להסתפק במידה XXXL. מיד לאחר שהחלים עלה לארץ והחל לסייע בפיתוח המפעל הציוני. מאז הוא מציין בהערכה שהשיניים עדיין לא נכנסות לו בשום פה אחר.

6. 1946
   מלחמות וביטחון

   עלייה, סימון טריטוריה, והפלמ"ח

   עלה ארצה, סימן טריטוריה והתגייס לפלמ"ח. נפצע שלוש פעמים.

   הסיפור המלא

   שוקי עלה לארץ ישראל בשני באפריל, ועוד לפני שהספיק להתאקלם החל לסמן לעצמו טריטוריה ולשמור על יישובים ושטחים חקלאיים. תרם למחתרות כשתמך בהן, ואף למספר נצחונות והישגים גדולים בתקופה. כשהיה בן 119 התגייס לפלמ"ח, ושמו הפך לאגדה בזכות התושייה ואומץ הלב שלו. הוא נפצע שלוש פעמים, ובאחת מהן נפגע מחמישה עשר רסיסים כשפגז התפוצץ לידו.

7. 1948–50
   

   מלחמות וביטחון

   צה"ל, יחידת הכלבנים

   יחידת הכלבנים, דרגת רס"ן, ועוול אחד שלא נשכח: הרמטכ"ל לא קיבל אותו לקורס מג"דים.

   הסיפור המלא

   עם הקמת המדינה התגייס שוקי לצבא ההגנה ביחידת הכלבנים. יחד עם המאמן שלו ביצע סיורים ובדיקות למטעני חבלה. "אמנם הייתי כלב קטן לעומת כלבי הזאב הענקיים, אבל בגלל השיניים נהיה לי מראה קשוח." כושר המנהיגות שלו הובלט עד מהרה: הוא הצליח לאלף את המאמן שלו למצוא מוקשים בשטח, לשכב על הרצפה ולא להשתין על השטיח.

   ב-1950 עזב בדרגת רס"ן, לאחר עוול שנגרם לו כביכול: הרמטכ"ל לסקוב ראה בו "כלב זקן בעל יתר-מוטיבציה" ולכן סירב לקבלו לקורס המג"דים הראשון. "בן-אדם צריך לדעת להכיר את הכלבים שלו."

8. 1951–64
   מלחמות וביטחון

   השב"כ, המוסד, ותפקידים שלא ניתן לפרסם

   ראש אגף המבצעים של השב"כ, פרט שהוסתר מהציבור, ופרשה אחת שהוא "חשב שהיא מקרר".

   הסיפור המלא

   אחרי שנה בלי עבודה והשתקעות בדרום, שם אימצה אותו משפחת עולים, פגישה מקרית עם איסר הראל הביאה למפנה: שוקי כיהן כראש אגף המבצעים הרשמי של השב"כ, פרט שהוסתר מהציבור עד להגשת מועמדותו לכנסת. "הם חשבו שהעסקת חיות מחמד בתפקידים מבצעיים עלולה לפגוע בתדמית ישראל." בעידן המלחמה הקרה נסחף שוקי לפעולה שזכתה לגינוי בזמנה ונחשבת עד היום ככתם: הטלת מעקב על מפלגה ציונית ממסדית (פרשת "ההאזנה הגדולה", 1953). שוקי עדיין טוען שחשב שזה מקרר.

   כשקיווה לקבל את ראשות הארגון, הועדף עליו אחר, והעלבון הוביל אותו לתפקיד מקביל במוסד, ושם גם נדחק בבושת פנים לטובת צבי זמיר. "צבי זמיר, אתה קולט? זמיר זה לא שם מתאים לארגון שמחזיק מידע מסווג, אם אתה מבין למה אני מתכוון."

9. 1964
   מלחמות וביטחון

   איטליה: הכלב הדלמטי

   נשלח לאיטליה בתחפושת של כלב דלמטי. פיקד על לכידת אייכמן, ובלי שאיש ידע.

   הסיפור המלא

   שוקי נשלח לאיטליה במסגרת המוסד, במסווה של כלב דלמטי, וממנה פיקד על כמה ממבצעי המוסד הגדולים. "תאמינו לי, אין לי מושג למה הכריחו אותי לצבוע ללבן עם נקודות שחורות. באירופה לא הכירו אותי מהתקופה שלפני המלחמה." בין השאר פיקד בחשאי על מבצע לכידתו של אדולף אייכמן, והטיל את המשימה על רפי איתן. כמו כן לכד את ישראל בר באשמת ריגול לטובת הרוסים. אחר כך הלך לקהיר, עיר הולדתו, כדי לנהל מגעים סודיים במסגרת מבצע "איקרוס" מול ממשלת נאצר.

10. 1967
    

    מלחמות וביטחון

    שיחות השלום (שנמשכו קצת)

    ישב מול המצרים על השולחן ("התיק מכיל רק עצם") והבין שמלחמה זה תהליך מדיני.

    הסיפור המלא

    שוקי העריך את מאזן הכוחות בין הצבא הישראלי למצרי והבין מיד את הפוטנציאל הטמון בעימות. "אין ספק שמלחמת ששת הימים הביאה תועלת למדינת ישראל. אם היינו ממשיכים עד היום בקו התקיף תוך ניצול היתרון הצבאי, אין לי צל של ספק שהמצב במזרח התיכון היה משתפר." כדי להביא לפרוץ המלחמה ניתק שוקי את המגעים לקיום הסדר מדיני. העימות שנוצר בינו לבין איסר הראל יצר רעידת אדמה בשירותי המודיעין, והמבצע בוטל.

    בתמונה: שוקי בשיחות השלום עם מצרים (התיק, כך מסתבר, מכיל רק עצם).

11. 1973
    מלחמות וביטחון

    "נבחתי ב-5:55"

    נבח 7 פעמים ב-05:55. קיבל עצם ונשלח לשחק בחוץ.

    הסיפור המלא

    לדברי שוקי, בבוקר יום הכיפורים, בשעה 05:55, נבח שבע פעמים מול חלון בניין המטה, בניסיון להזהיר את דרג המודיעין. "נתנו לי עצם ושלחו אותי לשחק בחוץ." מאז הוא מקפיד לומר: "את הכלב צריך להקשיב לפעמים". הדבר לא נשמר בפרוטוקולים, אבל אדם אחד – שמסרב להזדהות – אמר ששמע משהו.

12. 1976
    מלחמות וביטחון

    אנטבה, והעוול הגדול

    פיקד על מבצע אנטבה, לא נמצאה עדות. פרש בגיל 329 בשנות כלב.

    הסיפור המלא

    שוקי חזר לצבא ופיקד בהצלחה רבה על מבצע אנטבה. לרוע המזל, גם באזכורים וגם בסרט שנעשה שנים אחר כך, לא נמצאו עדויות לכך. שוקי נפגע, פרש לגמלאות מיד לאחר מכן בגיל 329 בשנות כלב (47 בשנות אדם רגילות), אסף את חסכונותיו וטס לחו"ל, שם עבר השתלמות ככלב רועים. עם שובו התיישב ברמת הגולן, וחי שם כ-147 שנים נוספות (בשנות כלב כמובן), עד שהמרחבים הפתוחים ריפאו אותו – וגם אכלו לו קצת מהכבוד.

13. 1990s
    

    מסך ותרבות

    ההוליווד: "אני סימבה"

    ראה את "מלך האריות" וכתב לסטודיו מכתב: "אני סימבה. אין לי ספק."

    הסיפור המלא

    ב-1994 יצא לאקרנים סרט אנימציה מפורסם על אריה צעיר המתמודד על כתר המלוכה מול דוד מרושע. שוקי ראה את הסרט באולם קולנוע בבית שאן, יצא באמצע ומיד כתב מכתב משפטי: "אני סימבה. אין לי ספק." פרקליטי הסטודיו לא הגיבו. מאז הוא נוהג להוסיף: "בכל סיפור צריך להיות רשע עם ריח לא נעים. אצלנו הוא קשור לשוק הסיטונאי."

14. 1997–99
    

    מסך ותרבות

    טלוויזיה, "רק בישראל", ומיץ התפוזים

    אודישן לארז טל בעשר בלילה, שאלה על מיץ תפוזים וכפיל צעיר שקיבל את התפקיד.

    הסיפור המלא

    ב-1997 פרש שוקי מחיי הבדידות וניסה את מזלו בטלוויזיה. הוא החל ככתב בחדשות ערוץ 1, ולאחר שנה עבר לערוץ 2, וכתב וייעץ לתכניות רבות. פרשה כואבת: הצעתו לככב ב"רק בישראל" לצד ארז טל ואורנה בנאי. "גם סיגלית, הכלבה של אורנה, הופיעה. חשבתי שאישיות קצת יותר מכובדת צריכה לאייש את תפקיד הכלב."

    הוא הוזמן לאודישן בעשר בלילה. "ארז אמר לי לעשות שטויות, מה שכלבים עושים. להתפרע. התחלתי להתפרע באולפן, לרחרח, להתמרח על הרצפה, כאילו שמו לי בשתייה את החומרים שהתעסקתי איתם במוסד. ארז המשיך להסתכל, ולבסוף אמר: 'ההתנהגות שלך מחושבת מדי.' בסוף הוא שאל: 'אתה אוהב מיץ תפוזים?' עניתי: 'לא.' הוא הרהר שנייה, ואמר שהוא מצטער, ושאני לא מתאים לתפקיד." שבועות אחר כך גילה שוקי לתדהמתו שהצליח להשפיע על ארז טל: לתכנית הצטרף כפיל של שוקי. "גור צעיר ונמרץ. דומה לי קצת, אבל מאוד שונה. הוא היה מאוד טיפש."

15. 2005
    ימינו

    גוש קטיף, מתת, והרגע שבו הכל התחבר

    שמע את שכנו מגבש תוכנית פעולה, הבין שחסרה מפלגה, והקים אחת.

    הסיפור המלא

    שוקי עבר למצפה מתת בגליל העליון, שם הוא מתגורר היום כחיית מחמד. כשלפני ההתנתקות שמע באוזניו החדות את שכנו אריאל זילבר מגבש תכנית פעולה ימנית-קיצונית ומנהל קשרים עם ברוך מרזל, הבין שללא מפלגה שתלכד את כל העם סביב עיקרון פעולה מגובש וריאליסטי, תאבד הכנסת הבאה מכוחה. בתגובה הקים את מפלגתו כדי להציל בשנית את עתיד מדינת ישראל, ולממש את הקשר הנצחי בינו לבין העם היהודי.

16. שנות ה-2010
    מסך ותרבות

    "הישרדות": השבט דיבר, שוקי נשאר

    הגיע לאי בעמדת פייבוריט. זכה בחסינות תוך 4 שניות, ואכל אותה.

    הסיפור המלא

    שוקי התקבל לעונת VIP של "הישרדות" כנציג "החיים הפראיים". באתגר החסינות הראשון, חיפוש עצם שנקברה בחול, איתר אותה בארבע שניות ומיד אכל גם את שרשרת החסינות שהייתה קשורה אליה.

    במועצת השבט הראשונה טען: "אני לא מתכנן, אני מרחרח", ושאר המתמודדים הצביעו להדיח אותו. אלא שהלפיד לא נכבה: שוקי קפץ עליו, התיישב, ונשאר. המנחה אמר "השבט דיבר", ושוקי ענה "הב". "למדתי המון על עצמי", אמר אחר כך, "בעיקר שאני יודע לנעוץ שיניים בקוקוס".

17. שנות ה-2010
    מסך ותרבות

    "הקול הבא": קבוצת הכסאות מסתובבת

    אודישן עיוורים עם שיר בן שלוש תווים. כיסא אחד הסתובב, בטעות.

    הסיפור המלא

    לאודישן העיוור הגיע שוקי עם שיר מקורי בשם "אוו". אחרי תשע שניות לחץ אחד השופטים על הכפתור, הסתובב, ראה כלב, ואמר: "לחצתי בטעות". שוקי לא נפגע: "לפחות הוא הסתובב".

    בשלב הקרבות עמד מול קובי התוכי, שחוזר על כל מה שנאמר לו. התוצאה: שוקי שר "אוו", קובי חזר "אוו" שנייה אחר כך, והשופטים לא הצליחו להכריע מי מהם ביצע טוב יותר. שוקי עבר בזכות "שליטה בזמן".

18. שנות ה-2010
    מסך ותרבות

    "האח הגדול": הבית של שוקי

    נכנס לבית, שמר על המקרר שלושה חודשים, והודח בהצבעת הקהל. 98% הצביעו להישאר.

    הסיפור המלא

    שוקי נכנס לבית כמתמודד, ומהיום הראשון שם משימה אחת: להגן על המקרר. הוא לא דיבר, לא עשה אינטריגות ולא יצר קואליציות, אבל היה היחיד שישן כל לילה על הרצפה ליד הדלת.

    בהצבעת הקהל קיבל 98% – הקהל ביקש שישאר. ההפקה, שהוצפה בהודעות מהצופים, החליטה שמותר לו להישאר עד סוף העונה. "זו הייתה חוויה מלמדת", אמר, "למדתי שבפוליטיקה אתה אף פעם לא לבד: תמיד יש מישהו שמסתכל."

19. 2020–21
    ימינו

    קורונה: הכלב שהורשה לצאת

    בסגר, כשכולם נשארו בבית ברדיוס 1000 מטר, שוקי היה העובד החיוני ביותר במדינה.

    הסיפור המלא

    כשהמדינה נכנסה לסגרים והציבור הגביל את עצמו לרדיוס קצר, התברר שמי שיכול לצאת מהבית ללא הגבלות הוא בעלי הכלבים. שוקי הפך בן לילה ל"עובד חיוני" והוציא את הבעלים שלו לשבע הליכות ביום. "הסתובבתי יותר מכל השרים", הוא מספר.

    בתקופת הזום השתתף בכ-400 ישיבות כרקע וירטואלי, בדרך כלל בפינה השמאלית התחתונה. בקמפיין החיסונים היה בין הראשונים בתור ("גם בגלל הריח של האחות"), ובימי ה"תו הירוק" דרש תו ירוק גם לפארקי הכלבים. את מי שהתקרב בלי מסכה הוא ליווה בנביחה מנומסת (בעיקר את השליחים). שוקי מדגיש שהתקופה לימדה אותו להעריך את המרחב הציבורי, כי בחדר אחד, כידוע, אין כמעט עצים.

    בשוליים: שוקי מבקש להודות לצוותים הרפואיים ולכל מי שעבד כשכולם נשארו בבית.

20. 2023–25
    ימינו

    המלחמה: כאן שוקי לא מתבדח

    שנים קשות לכולנו. כאן יש רק מילה אחת: תודה, ולב אחד עם המשפחות.

    הסיפור המלא

    בשנים האחרונות עברה ישראל מלחמה כואבת, ושוקי מבקש לומר בפשטות: כל מילה על שולחן המפלגה הזה היא בשביל להצחיק, ולא בשביל לזלזל. הלב שלו עם משפחות הנופלים, עם הנפגעים ועם בני המשפחות שהמתינו לשובם של החטופים, וגם עם חיילי המילואים שחזרו לבתיהם אחרי תקופות ארוכות.

    שוקי התנדב בשמירה על הישוב, ליווה את בעליו לתחנות הקליטה והתפנה לנחם: כלב שיודע לשבת לידך בשקט שווה הרבה. "זה מה שאני יודע לעשות", אומר שוקי, "להיות שם, ולהישאר".

21. יוני 2025
    ימינו

    המלחמה עם איראן: "עם כלבי"

    12 ימים של אזעקות. שוקי היה זה שידע את הדרך למקלט.

    הסיפור המלא

    בבוקר ה-13 ביוני 2025, בזמן שישראל פתחה במערכה מול איראן, שוקי התעורר עוד לפני כולם. "שמעתי משהו בשלוש לפנות בוקר, אבל כבר התרגלתי שהבעלים לא מאמינים לי".

    בימי המערכה הוביל את שכני הבניין למקלט בכל אזעקה, בחלקים: הוא פתח בנביחה, השכנים בצעקות, והסתיים באותה שורה: "כולם בפנים?". כשהוכרזה הפסקת האש, ב-24 ביוני, אמר שוקי: "סוף סוף אפשר לחזור לשירותים". בהמשך הציע שהמפלגה תקדם הקמת ממ"דים שמתאימים גם לכלבים (עם דלת בגובה נמוך וקערה). שוקי מזכיר גם את מי שאיבדו את בתיהם בתקופה: "אנחנו איתכם".

22. 2026
    ימינו

    "שו": הרשימה נרשמת לוועדת הבחירות

    38 רשימות רצות לכנסת. שוקי הוגש עם חתימה, עם כפה, ועם חותמת טיפה רטובה.

    הסיפור המלא

    לקראת הבחירות לכנסת ה-26 הגישה מפלגת שוקי את רשימתה לוועדת הבחירות המרכזית, תחת האות "שו". לדברי שוקי, האות נבחרה כי היא "תנועה חברתית לאומית בראשות שוקי" וכי היא "הראשונה שרואים בקלפי".

    ההגשה התקיימה בהמתנה ארוכה בתור, שבה שוקי נכנס לשלוש חדרים לא נכונים והוציא ממנהל הוועדה הבטחה: "אל תדאג, זה רק נייר". המפלגה מציינת בגאווה כי היא עומדת בקריטריונים: יש לה יו"ר, יש לה רשימה, ויש לה גם נקניקייה.

23. 27.10.2026
    ימינו

    יום הבחירות: שוקי מצביע

    הקלפיות נפתחו, שוקי הצביע ב-07:15, ריחרח את הקלפי, ולא אכל את הפתק. לא היום.

    הסיפור המלא

    בשבע ורבע בבוקר הגיע שוקי לקלפי בגליל העליון, כשהוא מוביל את הבעלים ברצועה. הוא התבונן בפתק, ריחרח את האות "שו", ואישר: "אני מכיר את האות הזאת".

    אחרי ההצבעה הצהיר בפני עיתונאים: "זו הבחירה שלי. אבל אני רק כלב". הוא קורא לכל מי שעוד לא הצביע לעשות זאת עד 22:00 (סגירת הקלפיות), ומתכוון לבלות את ליל הבחירות ליד הטלוויזיה, בעיקר ליד המקרר. תוצאות הבחירות יפורסמו כאן ברגע שיהיו.

* לא ניתן לתרום יותר מ-1,000 ביסקוויטים בשנה לאדם יחיד, כדי לא לפגוע בעצמאות המפלגה ובשיניים של שוקי. הדפדפן אינו מעבד תשלומים אמיתיים.